לדלג לתוכן

כמעט נורמלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך היה באמצע תהליך עבודה, והתבנית הוסרה ממנו למרות שכתיבתו לא הושלמה. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך היה באמצע תהליך עבודה, והתבנית הוסרה ממנו למרות שכתיבתו לא הושלמה. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
כמעט נורמלי
מילות השירים בריאן יורקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה טים קית עריכת הנתון בוויקינתונים
הצגת בכורה 16 בינואר 2008 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס פוליצר לדרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
nexttonormal.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כמעט נורמליאנגלית: Next to Normal) הוא מחזמר רוק עם שירים פרי עטו של בריאן יורקי, מלחין המוזיקה הוא טום קית'. סיפור המחזה עוסק באמא הלוקה בהפרעה דו-קוטבית שמחמירה, ועל ההשפעה שיש למחלתה על משפחתה. המחזמר גם מטפל בסוגיות כגון אבל, התאבדות, שימוש בסמים, אתיקה בפסיכיאטריה המודרנית וחיים בפרוורים.

כמעט נורמלי החל להופיע במספר סדנאות, לפני הצגת הבכורה באוף ברודוויי ב-2008, אז זכה בפרס המבקרים החיצוני עבור פסקול מצטיין והיה מועמד לפרס Drama Desk לשחקנית מצטיינת (אליס ריפלי) ולפסקול המצטיין. לאחר ההרצה באוף ברודוויי, ההצגה שיחקה ב-Arena Stage בוושינגטון די. סי. בבית הזמני שלה בארלינגטון, מחוז וירג'יניה מנובמבר 2008 לינואר 2009.

המחזמר עלה לראשונה בברודוויי באפריל 2009. הוא היה מועמד לאחד עשר פרסי טוני לשנת 2009 וזכה בשלושה: הפסקול המקורי הטוב ביותר, התזמור הטוב ביותר וההופעה הטובה ביותר של שחקנית ראשית במחזמר בו זכתה אליס ריפלי. הוא גם זכה בפרס פוליצר לדרמה ב-2010, ובכך היה למחזמר השמיני בהיסטוריה שזכה בפרס. המחזמר הקודם שזכה בפוליצר היה רנט, ב-1996, שאף אותו ביים מייקל גרייף. בהעניקם את הפרס לקית' ויורקי, שופטי פרס פוליצר כינו את ההצגה "מחזמר רוק עוצמתי שמטפל במחלת נפש במשפחת החיה בפרוורים ומרחיב את היקף היריעה של מחזות הזמר."

ההפקה בברודוויי רצה עד ל-16 בינואר 2011 לאחר שהציגה 21 הצגות קדם-בכורה ו-733 הצגות רגילות.

מערכה ראשונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאנה גודמן, אם פרברית עם הפרעה דו קוטבית, נשארת ערה עד מאוחר ומחכה שבנה גייב, שהפר את העוצר יחזור הביתה. גם בתה של דיאנה נטלי, תלמידת תיכון פרפקציוניסטית שלומדת בלחץ למבחן הקרוב נשארת ערה. דיאנה מעודדת את בתה לקחת הפסקה ולנוח. לאחר מכן, גייב חוזר הביתה, ובעלה של דיאנה, דן, מתעורר כדי לעזור למשפחתו להתכונן ליום ("Just another day"). דיאנה מכינה ארוחה למשפחה, אבל דן ונטלי עוצרים אותה כשהם מבינים שהכריכים שהיא מכינה מכסים את כל שטח המטבח. כשדן עוזר לדיאנה המבולבלת, נטלי וגייב יוצאים מהבית לבית הספר. נטלי משחררת קצת כעס ותסכול עצורים כשהיא מתאמנת לקראת רסיטל פסנתר קרוב בחדר המוזיקה של בית הספר ("Everything Else"), שם היא פוגשת את הנרי, חבר לכיתה שהעריץ את נטלי מרחוק. בינתיים, דיאנה מבקרת שוב ושוב במשרד הפסיכיאטר שלה, שם רושמים לה מגוון תרופות שכולן מוכיחות כי הן גורמות לתופעות לוואי גופניות מתישות; דן מחכה במכונית בזמן שהוא מטיל ספק בשפיות שלו ("Who's Crazy?/ My Psychopharmacologist and I"). כאשר נותנים לדיאנה תרופה שמקהה ומפטרת אותה מכל הרגשות, הרופא מכריז על יציבותה ושולח אותה לדרכה.

לאחר שהייתה עדה לרגע רומנטי בין נטלי להנרי ("Perfect For You"), דיאנה מתאבלת על אובדן חייה הישנים, כמהה לימים שחיה בכאב ובשמחה כאחד, בניגוד לחוסר התחושה שגרמה התרופה החדשה שלה  ("I Miss the Mountains"). לפי הצעתו של גייב, היא מורידה את התרופות שלה באסלה.

בינתיים, דן מארגן ארוחת ערב משפחתית, ומזמין את הנרי להצטרף אליהם ("It's Gonna Be Good").כשדיאנה מביאה לשולחן עוגה ליום ההולדת של גייב, דן מזכיר לה בעדינות שגייב, למעשה, מת לפני כמעט שש עשרה שנה, והחזיונות שלה עליו לאורך כל המופע היו רק הזיות ("He's Not Here"). לאחר שנטלי הנסערת רצה לחדר השינה שלה, דן מפנה את שולחן האוכל בזמן שדיאנה מגלה שהיא הפסיקה את התרופות שלה. כשהוא מנסה להזדהות איתה, היא כועסת ואומרת שהוא לא יכול להבין את הכאב שהיא עוברת ("You Don't Know"). דן מתחנן בפניה לתת לו לעזור ככל יכולתו, מזכיר לה את נאמנותו וסבלנותו עד כה, אך הוא מופרע על ידי חזון של גייב, שרק דיאנה יכולה לראות. דיאנה מיד נצמדת לבנה, דוחה את הצעת הנחמה של דן ("I Am the One"). למעלה, נטלי פורקת להנרי על הקשר של אמה לגייב המת. דיאנה שומעת את השיחה שלהם ומציעה את הנחמה היחידה שהיא מסוגלת לתת, ואומרת לנטלי, "אני אוהבת אותך כמה שאני יכולה" ("Superboy and the Invisible Girl").

דיאנה מבקרת רופא חדש, שמבצע בה טיפול בשיחות והיפנוזה. במהלך הפגישה שלהם, היא רואה את גייב, שמצהיר על הדומיננטיות שלו עליה ועל השליטה שיש לו בחייה ("I'm Alive").  דיאנה חושפת פרטים אינטימיים על השפעות מחלתה, ואומרת שהיא לא הצליחה להחזיק את נטלי בבית החולים כשנולדה.  בינתיים, נטלי משביתה רסיטל חשוב לפסנתר כשהיא מגלה שהוריה אינם בקהל ("Make Up Your Mind/ Catch Me I'm Falling"). הרופא של דיאנה מעודד אותה ללכת הביתה, לבלות עם נטלי ולנקות קופסה של חפצים ישנים של גייב בניסיון לשחרר אותו.  דיאנה מסכימה אבל מתעמתת עם הזיה של גייב בזמן שהוא ממיין קופסה במרתף שלהם ("I Dreamed a Dance"). גייב משכנע אותה להתאבד, ואומר שזו הדרך היחידה שבה הם יכולים להיות ביחד("There's a World").

דיאנה מאושפזת בבית חולים לאחר שניסיון ההתאבדות שלה נכשל, וד"ר מאדן אומר לדן שטיפול בנזעי חשמל הוא אחת האפשרויות היחידות שנותרו להם. דן חוזר הביתה כדי לנקות את זירת ניסיון ההתאבדות של אשתו, ונמנע בקושי מהתמוטטות משלו כשהוא מעלה זיכרונות מהשנים שבילה עם דיאנה (“I’ve Been”). נטלי מוצאת אותו וכועסת לגלות שהוא הסכים להמלצת הרופא לטיפול בהלם. עם חזרתו לבית החולים, הוא מגלה שדיאנה הפכה תוקפנית כלפי הצוות על כך שהיא רוצה שהיא תחתום על מסמכי האישור, ומשווה את הרעיון של טיפול בהלם לתיאור שלו בסרט "אחד עף מעל קן הקוקיה" ("Didn't I See This Movie?"). עם זאת, לאחר פינוי החדר, הוא מצליח לשכנע אותה בנחיצות הטיפול הזה, באומרו שזו הדרך היחידה שבה הם יכולים לחזור לשגרה ("A Light in the Dark"). דיאנה מסכימה באי רצון וחותמת על הניירות.

מערכה שנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפקה בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה עלה לראשונה בתיאטרון הבימה ב-8 במרץ 2012, הליהוקים לתפקידים השונים נערכו במשך ארבעה חודשים.

היוצרים

השחקנים

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה פרס קטגוריה מועמד/ים תוצאה מקור
2024 פרס אוליבייה המחזמר החדש הטוב ביותר כמעט נורמלי מועמדות [1]
השחקנית הטובה ביותר במחזמר קייסי לוי מועמדות
השחקן הטוב ביותר בתפקיד משנה במחזמר ג'ק וולף מועמדות
השחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה במחזמר אלינור וורתינגטון קוקס מועמדות

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Olivia Rook, 2024 Olivier Awards: Full list of winners, London Theatre, ‏2024-04-14 (באנגלית)